פסק-דין בתיק ע"א 2175/08

לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בת"א 12130/05 (כב' השופט ר' וינוגרד), בו נפסקו לתובע (שלצורך הדיון הנוכחי ייקרא המערער) פיצויים בגין נזקים שסבל עקב תאונת דרכים בה נפגע.

עקב התאונה נגרם לתובע שבר פיצוץ באחת מחוליות הגב שבעקבותיו הוא נותח ושלוש מחוליות עמוד השדרה קובעו יחדיו. מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ד"ר מנחם יצחקי, מצא בבדיקתו כי המערער אינו מוגבל בתנועותיו, אך נותרה דפורמציה בעמוד השדרה הגבי מותני אשר מלווה בכאבים וקושי תפקודי ניכר. על רקע ממצאים אלה קבע המומחה הרפואי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% וכן קבע כי המערער אינו מסוגל לשוב למקצועו כנהג הסעות וזאת בגלל כאבי הגב שמלווים אותו והפרעות בתפקוד עמוד השדרה הגבי מותני.

על פי הראיות שהוצגו בפני בית משפט קמא, מאז שחרורו מהצבא עבד המערער בעבודות שונות כנהג. תחילה עבד כנהג בחברה אשר משווקת ריהוט גן, לאחר מכן עבד בחברת שליחויות. בהמשך עבד כנהג וכמפיץ בקבוקי שתייה של חברת מי-עדן ולבסוף עבד כנהג הסעות שכיר ובהמשך כנהג קבלן בחברת "אגד הסעים". בית משפט קמא קבע כי ההשתכרות שהמערער היה עשוי להשתכר בעתיד אלמלא התאונה הייתה עומדת על 7,000 ש"ח לחודש, כי "הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות חד הם" וכי שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות של המערער בעתיד עד לתום תוחלת חיי התעסוקה שלו עומד על 20%, שהוא שיעור הזהה לנכות התפקודית שלו. בראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר נפסק למערער אובדן שכר מלא משך שנה ואובדן שכר חלקי בשיעור 50% משך 8 חודשים נוספים. כן, נפסק למערער פיצוי בגין נזק הלא ממוני ובגין עזרת אחרים בעבר (10,000 ש"ח) ובעתיד (40,000 ש"ח). התביעה לפיצוי בגין הוצאות ניידות מוגברות נדחתה. מסכום הנזק הכולל נוכה סכום גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי להם התובע זכה בעבר ויזכה בעתיד בסכום של 268,087 ש"ח, וזאת על בסיס הנכות של 20% שנקבעה לו על ידי המל"ל. כמו כן  הוקפא בידי הנתבעת סכום של 12,354 ש"ח המשקף את דמי הפגיעה להם התובע היה זכאי על פי חוות הדעת האקטוארית, אך בשלב זה לא הוצגה ראיה כי אלה שולמו לו בפועל על ידי המל"ל. בית משפט קמא דחה את דרישת הנתבעת (להלן - המשיבה) להקפיא סכום נוסף מתוך כספי הפיצויים בשל האפשרות כי לאחר סיום הדיון במל"ל ביישום תקנה 15 בעניינו של התובע ייקבע לו סכום גמלאות גבוה יותר. בינתיים, כפי שהודיע לנו ב"כ המערער במועד הדיון, המוסד לביטוח לאומי אכן אישר את הגדלת נכותו של המערער על פי תקנה 15 ב-50%, באופן שהנכות הכוללת שנקבעה למערער במל"ל עומדת על 30%.  

טענתו העיקרית של המערער היא שלאור חוסר יכולתו לחזור לעבודתו ולמקצועו כנהג הסעות והצורך לשקמו במקצוע אחר, היה על בית המשפט לקבוע אובדן כושר השתכרות בשיעור העולה בהרבה על 20%. כמו כן טוען המערער שהיה מקום לפסוק לו פיצויים בגין צרכי ניידות מוגברים.

המשיבה טוענת בערעורה שעל בית המשפט קמא היה להקפיא סכום נוסף מתוך סכומי הנזק שנפסקו לאור האפשרות כי לאחר סיום הדיון ביישום תקנה 15, ייקבע המל"ל לתובע גמלאות גבוה יותר.

לדעתנו, אף שלאור גילו הצעיר המערער יוכל להשתקם בעתיד במקצוע אחר, יש להביא בחשבון שבמקצועו הנוכחי, הוא מקצוע הנהיגה בו המערער עסק הן בצבא והן בשנים שלאחר תום שירותו הצבאי, הוא לא יוכל להמשיך ולעסוק. בנסיבות אלה, משנקבע שהמערער לא יוכל עקב התאונה לשוב למקצועו כנהג הסעות בגלל כאבי הגב שמלווים אותו והפרעות בתפקוד עמוד השדרה הגבי מותני, ומשבשלב זה למערער אין הכשרה מקצועית אחרת, אנו סבורים שיש להעמיד את אובדן כושר ההשתכרות שלו בעתיד על שיעור של 30%. לפיכך, הסך של 374,000 ש"ח שנפסק למערער בגין אובדן השתכרות בעתיד (סעיף 40ד לפסק הדין) יוגדל ב - 50% ויועמד על 561,000 ש"ח.

לאור תוצאה זו ובהתחשב בכך שבינתיים הוגדלה נכותו של המערער על ידי המל"ל עקב הפעלת תקנה 15, יוגדל גם סכום ניכויי המל"ל ויועמד, בהתאם לחוות דעתו של האקטואר ש' ספיר שהוגשה בפני בית המשפט קמא, על  377,038 ש"ח.

שכר טרחת עורך הדין שנפסק על ידי בית משפט קמא יוגדל בשיעור 13% מסכום תוספת הפיצוי (הגדלת סכום הנזק בניכוי הגדלת ניכויי המל"ל) שנפסקה למערער בערעור זה.

טענותיהם האחרות של הצדדים בשני הערעורים נדחות.

לאור התוצאה ומשערעורי שני הצדדים התקבלו באופן חלקי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' בתשרי תשס"ט, (2.10.2008), בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: